עבודה

לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, מעסיק חייב לשלם לשאריו המפורטים בחוק של עובד שנפטר את פיצויי הפיטורים שהיה משלם לו אילו היו מפטר אותו, ואם אין לנפטר בן זוג או ילדים התלויים בו, נדרש הליך בבית הדין לעבודה לעניין מתן פיצויי הפיטורים לשאירים האחרים. התיקון לחוק נועד לייתר את הפנייה לבית הדין לעבודה בכך שהוא קובע כהוראת שעה לגבי עובד שנפטר בתקופה שמיום 7.10.23 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ביום האמור, שפיצויי הפיטורים ישולמו על ידי המעסיק לשאריו של העובד שנפטר, ואם אין שארים ישולמו הפיצויים ליורשים על פי דין או לזוכים לפי צוואה לפי חוק הירושה. החוק מסמיך את שר העבודה להאריך את התקופה שלגבי הנפטרים בה יחול ההסדר, בתקופות נוספות שמשכן הכולל לא יעלה על 12 חודשים אם הדבר נדרש עקב הימשכות מלחמת חרבות ברזל.

החוק כולל מספר תיקונים חקיקה שמטרתם לייעל את הליכי הפיטורים של עובדי הוראה המועסקים על ידי המדינה וההשעיה של עובדי מדינה שיש בהתנהגותם כדי לסכן את שלומם של קטינים או חסרי ישע השוהים במוסדות חינוך או במוסדות אחרים. חוק חינוך ממלכתי תוקן כדי להסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד הוראה שהוא עובד המדינה במוסד חינוך רשמי, אם הוכח להנחת דעתו שהעובד נקט בהתנהגות בעלת אופי מיני שיש בה חומרה מיוחדת לנוכח היותו עובד הוראה, זאת בכפוף למתן זכות טיעון וזכות ערעור לעובד. בנוסף, תוקן ההסדר הקיים בחוק הפיקוח על בתי ספר ובחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, לגבי עובדי הוראה המועסקים על ידי מעסיקים פרטיים ורשויות מקומיות, והמנכ"ל הוסמך שלא לאשר את העסקתם אם הורשעו בעבירה שעקב מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הם ראויים לשמש עובדי חינוך. באותו אופן, תוקנה סמכות המנכ"ל לדרוש את פיטוריו של עובד שירות המועסק על ידי הרשות המקומית במוסד חינוך. כמו כן, הוארכה תקופת ההשעיה המידית של עובד המדינה המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, כגון בתי ספר, גני ילדים ומתנ"ס, לתקופה של עד 60 ימים. לצד זאת, החוק מאפשר לגורם המוסמך להשעות עובד שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בכל קטין או בחסר ישע ולא רק בקטין שעליו היה אחראי במסגרת תפקידו, בכפוף להפעלת שיקול דעת ומטעמים מיוחדים, בהתאם להליכים החלים על עובדים אלה לפי סוג המעסיק.

בחוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע''ט–2018, נקבע לגבי קבלני כוח אדם בכל התחומים וכן לגבי קבלני שירות בענפי הניקיון והשמירה והאבטחה, כי כאשר הקבלן התחלף, ועובדו המשיך לעבוד באותו מקום עבודה כעובד של הקבלן החדש, יהיה אותו עובד זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן הקודם גם אם הקבלן הקודם הציע לאותו עובד להמשיך ולעבוד אצלו במקום עבודה אחר. אם העובד לא היה זכאי לפיצויי פיטורים בגלל משך תקופת העסקתו עד לחלופי הקבלנים, הוא לא יאבד את זכותו לפיצויי פיטורים המחושבים לפי הוותק במקום העבודה. כדי להבטיח שהוראות תיקון זה לא יפורשו בדרך הפוגעת בזכויות העובד, החוק הבהיר גם כי התיקון אינו גורע מההוראה הקיימת שלפיה עובד של קבלן כוח אדם המועסק תשעה חודשים במקום עבודה הופך לעובדו של המעסיק בפועל. כמו כן הבהיר התיקון כי הזכאות לפיצויי פיטורים, ככלל, אינה גורעת מזכויות אחרות של העובד התלויות בוותק, ככל שהן קיימות, וכי כשם שהוראות חוק פיצויי פיטורים אינן גורעות מזכויות עובדים לפי כל חוק הן גם לא גורעות מזכויותיהם לפי דין אחר, כדוגמת זכויות לפי צו הרחבה.

התיקון לחוק שכר המינימום (העלאת סכומי שכר המינימום – הוראת שעה), התשע''ה–2015, קובע את העלאת שכר המינימום לסכום של 5,300 החל מיום 1.12.17. הוראת השעה תעמוד בתוקפה כל עוד הסכום האמור יהיה גבוה מ-47.5% מהשכר הממוצע במשק.