ביטחון

שסכום הקצבה הצפוי להשתלם לו מקופת הגמל לקצבה, בהתאם לחישוב שייקבע בתקנות, לא יפחת מסכום קצבת הגישור האחרונה ששולמה לו לפני הגיעו לגיל פרישה מוקדמת, ולא יאוחר מהחודש שבו הגיע לגיל 67ע לצורך כך, מוצע להגדיר את המונחים "ההפרש" ו"חודש האיזון" (אשר ישמשו לצורך בחינת הזכאות להמשך תשלום כאמור) לעניין חייל חדש מסויםע בהתאם, מוצע כי בסמוך להגיעו של החייל החדש לגיל פרישה מוקדמת, תיערך בדיקה חד־פעמית, על בסיס היתרה שנצברה לזכותו בקופת הגמל לקצבה במועד פרישתו, משעורכת עד למועד הגיעו של החייל לגיל פרישה מוקדמתע אם בבדיקה שתיערך במועד זה יימצא שגובה הקצבה שלה הוא זכאי באותו מועד מקופת הגמל לקצבה נמוך מגובה קצבת הגישור האחרונה ששולמה לו מתקציב המדינה עד לאותו המועד (להלן - סכום ההפרש), תמשיך להשתלם לו קצבת גישור עד שסכום הקצבה שצפויה להשתלם לו מקופת הגמל לקצבה, בהתאם לחישוב שייקבע בתקנות, לא יפחת מסכום קצבת הגישור ששולמה לו לפני הגיעו לגיל הפרישה המקדמת או עד הגיעו לגיל 67, לפי המוקדם משניהם (להלן - חודש האיזון)ע

חוק שירות ביטחון מסדיר את חובת השירות ומשך השירות הסדיר בצבא הגנה לישראל. במסגרת תיקונים קודמים לחוק, נקבע כי משך השירות לגברים שמתגייסים החל מ-1 ביולי 2024 יקוצר ל-30 חודשים במקום 32 חודשים. כעת, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והצורך המבצעי שהתעורר בעקבותיה, נקבע במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 29 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, כהוראת שעה עד ליום י"ז בתמוז התשפ"ט (30 ביוני 2029), כי תקופת השירות הסדיר של יוצא צבא גבר תעמוד על 32 חודשים, במקום 30 חודשים. עוד נקבע כי הארכה זו תחול גם על כל יוצא צבא שכבר מצוי בשירות סדיר ביום פרסומו של החוק. כמו כן, כדי לאזן את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של החיילים שהתגייסו לשירות מקוצר וכעת שירותם מוארך, מעגן החוק מנגנון תגמול ייעודי: ליוצא צבא שנקרא מראש לשירות סדיר של 30 חודשים ישולמו דמי קיום מוגדלים בעד החודש השלושים ואחד ועד תום החודש השלושים ושניים לשירותו. לעניין זה, החוק קובע כי מי שנקרא לשירות בתקופה שמיום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), יהיה זכאי, בחודשי ה-31 וה-32 לשירותם, לדמי קיום בגובה כפל דמי הקיום הקבועים לפי פקודות הצבא; ואילו לגבי חיילים שנקראו לשירות בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), דמי הקיום שלהם בחודשים אלה יוגדלו ב-75%.

חוק שירות ביטחון מסדיר את חובת השירות בצבא הגנה לישראל. במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה), התשפ"ו-2026, ולנוכח תחילתם של מעצרים בקרב תלמידי ישיבות בשל היעדר הסדר לדחיית שירותם, נקבע מנגנון ייעודי להקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבות, בגין עבירות היעדרות מהשירות. בנוסף, נקבע כי אם המיועד כבר הועמד לדין – יופסקו ההליכים נגדו. ההסדר נקבע כהוראת שעה שתעמוד בתוקפה עד ליום כ' בכסלו התשפ"ז (30 בנובמבר 2026). תחולת ההסדר על מיועד לשירות מותנית בעמידה בתנאים, תוך הבחנה בין שתי תקופות: לגבי התקופה שמיום פקיעת ההסדר הקודם, י"ב בתמוז התשפ"ג (1 ביולי 2023), ועד ליום כניסתה של הוראת השעה לתוקף, יחול ההסדר על מיועד לשירות שיוכיח כי למד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות שבועיות, או 40 שעות שבועיות למי שלומד בכולל, ושבעניינו הוגש תצהיר מטעם ראש הישיבה שבה הוא לומד המעיד על עמידתו בתנאי זה. מיום תחילתה של הוראת השעה ואילך, יחול ההסדר על מי שיעמוד בתנאי הלימודים כאמור וכן בתנאי היעדר עיסוק נוסף. החוק קובע כי בקשות להקפאת הליכים יוגשו באופן מקוון בתוך 30 ימים מיום כניסתה לתוקף של הוראת השעה. כמו כן, נקבע כי שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות שייכללו בהסדר, בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל. בנוסף, נקבע כי ראש המטה הכללי יקים ועדה צבאית ייעודית שתכלול שלושה קצינים בכירים, אשר תבחן באופן פרטני את התקיימות התנאים במבקשים. בראש הוועדה יעמוד קצין בדרגת אלוף-משנה לפחות, שימנה הפרקליט הצבאי הראשי, ולצידו שני קצינים בדרגת סגן-אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצה"ל. בהקשר זה, מובהר בחוק כי עצם הגשת הבקשה להקפאת הליכים או החלטת הוועדה בעניינה לא ייחשבו כבקשה לפטור משירות או כהסדרת מעמד לפי כל דין. לשם פיקוח ובקרה, הוסמך שר הביטחון למנות בודקים לעריכת ביקורות בישיבות, והוא רשאי להסמיך כבודקים גם את בודקי משרד החינוך בעלי ניסיון בתחום זה, ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך. עוד קובע החוק כי ישיבה שבה תתגלה אי-נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה תקבל התראה, וככל שההיעדרות תימשך, תוסר מרשימת הישיבות המוכרות, ולתלמידיה תינתן הזדמנות להירשם בישיבה אחרת. לבסוף, מעגן החוק חובת דיווח שלפיה שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לחודשיים על מספר הבודקים שהוסמכו, הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן, וההתראות שניתנו לישיבות ותוצאותיהן.

חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, מסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל או נמנו עם כוחות המבצעים פעולות איבה, ואינם מוגדרים כשבויי מלחמה. החוק קובע הליך מוסדר להוצאת צווי כליאה ומנגנוני בקרה וביקורת שיפוטית, וכולל הסדר מיוחד למקרים שבהם הממשלה הכריזה על מלחמה או על פעולות צבאיות משמעותיות. בשל היקף העצורים הרב במלחמת חרבות ברזל, נקבעה הוראת שעה שהאריכה את התקופות המנויות בחוק והתאימה את הדרגים המאשרים. כעת, במסגרת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, הוארך תוקפה של הוראת השעה לעניין כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים עד ליום י"ט בתשרי התשפ"ז (30 בספטמבר 2026), ובמקביל הוארך עד לאותו מועד גם תוקפה של ההכרזה מכוח החוק. לצד הארכות אלו, תוקנה הוראת השעה כך שקוצרו פרקי הזמן המרביים הקבועים בה לעניין הוצאת צווי כליאה קבועים, קיום ביקורת שיפוטית, מניעת מפגש של כלוא עם עורך דין וכליאתם של קטינים.

החוק קובע כי תוקם המחלקה לחקירות שוטרים כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ותוסמך לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות, וכן לטפל בעבירות שבוצעו בידי מתנדבים במשטרת ישראל. עוד קובע החוק מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן יוצר תפקיד של ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהורות, במקרים המתאימים, על העברת תיקים בין הגופים. בנוסף, החוק קובע הפרדה בין מח"ש לבין מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתובעי המחלקה יוסמכו בידי מנהל המחלקה, והסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. עוד קובע החוק כי עררים על החלטות מח"ש לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום. לצד זאת, המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליט המדינה, למעט כאשר ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, החוק כולל תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש, וכתוצאה מכך גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה. לבסוף, החוק קובע הוראות תחילה והיערכות ליישומו, וכן חובת דיווח של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי לכנסת על הטיפול בתלונות ובעבירות המיוחסות לשוטרים ועל תוצאות הטיפול בהן.

החוק קובע הגבלה על סכום התשלום המרבי שרשאים לגבות עורכי דין וחברות למימוש זכויות מנכי צה"ל וכוחות הביטחון ומנפגעי פעולות איבה בעד טיפול בתביעות או בבקשות שונות לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ובכלל זה בעד הליכי ערעור שונים. כמו כן קובע החוק כי לא יגבה תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי ובבקשות לזכאויות נוספות אלא אם כן קבע שר המשפטים אחרת בתקנות. יוזכר כי הגבלת התשלום הקבועה בחוק לא תחול על טיפול בערר או בערעור על החלטה של קצין תגמולים או של הרשות המאשרת לעניין הכרה, אולם משנקבעה הכרה בהליך כאמור, תחול המגבלה שבחוק על המשך ההליכים שלאחר ההכרה. נוסף על כך נקבעו הוראות שונות לעניין פריסת התשלום וכן הוראות צרכניות לעניין ההתקשרות שמטרתן להגן על נכים ונפגעים כאמור. בנוסף, נקבעה זכאות לסיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בקשר להסכמי התקשרות לגביית תשלום בעד טיפול בתביעה או בבקשה כאמור. לגבי חוזים שנחתמו טרם יום התחילה – נקבע כי יחולו לגביהם חלק מההוראות הצרכניות שנקבעו בחוק. לגבי הסכמים שנחתמו מה-7.10.23 ועד יום התחילה נקבע איסור על גביית תשלום מופרז שהוא תשלום העולה על 140% מהסכום המרבי שמותר לגבות לפי החוק בעד טיפול שבשלו נקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות. כמו כן נקבע מהו סכום מופרז לגבי הליכים שהסתיימו בדרגת נכות זמנית של 10% לפחות או שמהטפל הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה. מי שגבה יותר מהסכום המופרז לפני יום התחילה ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שנה מיום התחילה. ההשבה לא תידרש אם המטפל פנה לבית המשפט המוסמך – לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה – לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה כולה או חלקה אינה צודקת בנסיבות העניין, או אם המטפל קיזז את הסכום המופרז מסכומים נוספים שמגיעים לו כחוק מהנכה או מהנפגע. כמו כן המטפל יכול לפנות לבית משפט או לבית הדין האזורי לעבודה כאמור על מנת שיקבע כי הסכום אינו מופרז וכי ניתן לגבות אותו או סכום אחר כפי שיקבע.