דת ומדינה

נקבע כי בית דין רבני או שרעי רשאי לדון כבורר בעניינים אזרחיים בהתאם לדין הדתי החל בו, וזאת בכפוף להסכמת הצדדים בחתימה על טופס בוררות ייעודי ולכך שלבית הדין יש סמכות שיפוט אישית כלפי אחד מהם או שכל הצדדים הם תאגידים. סמכות זו אינה חלה על עניינים פליליים, מינהליים, סכסוכי משפחה, עניינים שהמדינה או רשות מקומית צד להם, עניינים מסוימים מתחום משפט העבודה, ועניינים הנוגעים להליכים משמעתיים. עוד נקבע כי אם הוגשה בקשה בצירוף טופס חתום רק בידי חלק מן הצדדים, מזכירות בית הדין רשאית לשלוח לצדדים שלא חתמו, הודעה על האפשרות לחתום, וכי עד לקבלת טופס חתום בידי כל הצדדים לא יתקיימו דיונים ולא תינתן החלטה מהותית, למעט החלטה טכנית שאינה נוגעת לגוף הסכסוך. כמו כן, בתחילת הדיון יברר בית הדין שהחתימה נעשתה מרצון חופשי ויבהיר לצדדים כי מדובר בהליך בוררות ולא בהליך שיפוטי. בעניין הנמצא בסמכות בית הדין לעבודה כשקיימים יחסי עבודה בין הצדדים יברר בית הדין אם היוזמה להבאת ההליך הייתה של העובד. בית הדין יהיה רשאי לסרב לדון בבוררות מטעמים שיירשמו. במסגרת הבוררות, פסיקת בית הדין לא תפגע בזכויות מהותיות המוקנות לצדדים בחוקים שנמנו בסעיף ובכלל זה, אלו שבחוק שיווי זכויות האישה, חוק החוזים האחידים, חוק המגן על אנשים עם מוגבלות וחוקים קוגנטיים אחרים. עוד נקבע כי על ההליך יחולו דיני הבוררות בשינויים מסוימים, לרבות אפשרות לביטול פסק שניתן בניגוד להוראות חוק זה, ואכיפת פסק הבוררות כפסק דין ללא צורך באישורו על ידי בית המשפט.

נקבע בחוק (לצורך הבהרה) כי אפוטרופוס רשאי לפתוח או לנהל חשבון תשלום עבור האדם שהוא אפוטרופסו, וכן להשתמש בעבורו באמצעי תשלום, בשיקים ובהרשאות לחיוב, לרבות באמצעים מקוונים. עוד נקבע כי נותן שירותי תשלום שאליו פנה אפוטרופוס לשם קבלת שירותים אלו לא יסרב לבקשתו, ולא יתנה את מתן השירות בתנאים בלתי סבירים בנסיבות העניין רק בשל העובדה שמדובר בחשבון של אדם שמונה לו אפוטרופוס. כמו כן, הוחלו הוראות אלו גם על מיופה כוח, כך שיוכל לפעול באותו אופן לעניין הממנה.

בהלכת שרגאי קבע השופט זוסמן שאין פער בין פסיקתו ובין פסקי הדין בע"א צ6/457 רבקה ובת־שבע שטיינברג, קטינות נ' שמעון שטיינברג, כג(1) 1צ (1969) ובה"מ 64/22ו משה לוי נ' זיויה לוי, יח(4) 577 (1964), אשר באלה פסק בית המשפט העליון כי אישה יכולה לייצג את ילדיה בתביעה למזונותיה כאפוטרופוס שלהם, ואם עשתה כך, בין בתביעת הגירושין המקורית שלה או של בעלה ובין במהלך הדיון בתביעת הגירושין, כי אז יש לראות את תביעת המזונות של הילדים ככרוכה בתביעת הגירושיןע השופט זוסמן הסביר כי השאלה היא עובדתית - אם אומנם הילד הוא צד או היה צד להליכים בבית הדין הרבני, שבמקרה זה חסומה לו הדרך לתביעת מזונות בבית המשפט המחוזיע גם לאחר הלכת שרגאי ופרשנותה המצמצמת, נקטו בתי המשפט פרשנות שלפיה במסגרת 'השבת מזונות ילדים' בין ההורים וכריכת מזונות הילדים לתביעת הגירושין, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים באופן מלא: "מאפשר סעיף ו הנ"ל גם כריכת עניין המזונות של ילדי בני־הזוג המתדיינים בתביעת גירושין" (ע"א 0צ/צ11 לאה גבעולי נ' ירמיהו גבעולי (0צ19); ע"א 70/404 אליהו עברון נ' חיים עברון, פ"ד כה(1) ו7ו (1971)), וכי "תביעה למזונותיו של ילד יכול ותהיה משולבת בתביעת גירושין שבין ההורים" (בע"א 75/109 אמיר אברהם נ' אהרן אברהם, פ"מ כט(2) 690 (1975))ע בבג"ץ 10/6929 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול …