ממשל

חוק הבחירות לכנסת ה-26 נחקק על רקע מצב ביטחוני מיוחד ועל כן נקבעו בו הוראות שעה ייחודיות, ובהן: נקבע הסדר הצבעה ייעודי לתושבים שהתפנו מבתיהם עקב המצב הביטחוני, הוענקו סמכויות מיוחדות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע הוראות הנוגעות להתנהלות הבחירות בעת חירום, נקבעו הקלות בנוגע להעסקת עובדי רשויות ציבוריות בוועדות הבחירות, וכן התאפשרה גמישות בנושא המכרזים עבור ועדת הבחירות המרכזית. בנוסף לכך, נקבעו בחוק מספר תיקוני קבע בתחומים שונים, וביניהם: יושב ראש ועדת הבחירות הוסמך לקבוע אגרות שייגבו עבור הגשת הליכים משפטיים מסוימים המובאים בפניו, והוסמך בנוסף גם למחוק מרשימת מועמדים לכנסת מועמד שאינו כשיר להתמודד מסיבות טכניות. בתחום התעמולה, נקבע כי חובת השקיפות בנוגע לזהות המפרסם של מודעת בחירות תחול בכל עת ולא רק בתקופת בחירות, וכי צילום כשלעצמו בלשכת נבחר ציבור לא ייחשב כשימוש אסור בנכסי ציבור. בנוסף, בשל הנגישות שקיימת היום ליצור ולערוך תוכן, בין השאר תוך שימוש בבינה מלאכותית, נקבעה הוראת שעה ובה חובת שקיפות חדשה. לפי הוראה זו, מי שמפרסם תעמולת בחירות שנוצרה או שנערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים, אך כוללת תוכן שעשוי להיחזות כאילו תועד במקור כמו הצגה של דמות מקום או אירוע, חייב לצרף גילוי ברור ובולט שיבהיר לציבור שהתוכן שבתעמולה לא תועד במקור.

החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת, ויסייע לממשלה להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת הדין, להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. עוד קובע החוק כי גורמי הרשות המבצעת יראו חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים, ואולם הממשלה רשאית להחליט כי היא או גורמים אחרים ברשות המבצעת אינם חייבים לראותה כך, למעט לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי. בנוסף, החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית משפט, וכי הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת נתונה בידי הממשלה; העמדה תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת. עוד קובע החוק כי במקרים שבהם היועץ סבור שלא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת, או שהשר הנוגע בדבר סבור כי העמדה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, רשאית הממשלה לקבוע כי העמדה תוצג באמצעות עורך דין אחר. במצב כזה, ככלל, היועץ לא יוכל להתייצב אלא אם קיבל אישור. הוראות אלה אינן חלות על הליכים בתחום המשפט הפלילי, על סמכויות שהוקנו ליועץ בחיקוק ועל ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית. עוד קובע החוק כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ובעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי לא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין. החוק קובע כי היועץ נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ונתון לפיקוחו של שר המשפטים, וכן מסדיר את חובות הדיווח שלו לשר ואת החריגים לחובות אלה. תחילתו של החוק ביום 1 בינואר 2027. נקבע כי בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959.

חוק היסוד קובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.