משפט

התיקון דוחה את מועד תחילת תקופת ההתיישנות החלה על הזכות להגיש תובענה אזרחית בשל התעללות שבוצעה בקטין, או תקיפה מינית שבוצעה בבגיר שטרם הגיע לגיל 21, על ידי בן או בת דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים במועד הפגיעה. למעשה, באמצעות הכללת בני דודים כאמור בהגדרת "בן משפחה" בסעיף 18א(ב) לחוק, התיקון מאפשר לנפגעים אלו להגיש תביעה אזרחית עד הגיעם לגיל 35, בדומה לזכות הקיימת למי שנפגע באופן האמור מאחיו, מדודו או מגיסו.

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מסדירה, בין היתר, את סמכויות המשטרה לעריכת חיפושים לשם תפיסת ראיות. בשנת 2023 נקבעה הוראת שעה שהרחיבה סמכות זו ואפשרה, במצבים מסוימים, עריכת חיפושים ללא צו שופט. כעת, במסגרת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, נקבע ההסדר מחדש כהוראת שעה שתעמוד בתוקפה עד ליום כ"ה בסיוון התשפ"ז (30 ביוני 2027). לפי ההסדר, המשטרה מוסמכת לבצע חיפוש בבית או במקום ללא צו שופט, אם התעורר זה מקרוב חשד סביר כי יש בהם תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור (עבירה שדינה עשר שנות מאסר או יותר), או עבירות ספציפיות, ובהן גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, עבירות נשק או ירי מנשק חם. סמכות זו תופעל רק אם אי־ביצוע החיפוש באופן מיידי יסכל את מטרת החיפוש, ולא ניתן לקבל צו חיפוש בשל הצורך לבצעו באופן מיידי כדי למנוע את העלמת הראיה או את הפגיעה בה. הפעלת הסמכות מותנית בקבלת אישור מראש ובכתב מאת קצין משטרה בדרגת רב־פקד ומעלה, והחיפוש יתועד בהתאם לנוהלי המשטרה. עוד קובע החוק הסדר מקביל לעניין חיפוש בידי שוטר צבאי, בשינויים המחויבים ובכפוף לאישור קצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות, הנושא תקן רב־סרן. לשם פיקוח ובקרה, מעגן החוק חובות דיווח תקופתיות מקיפות לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולגורמים המקבילים בצבא, שיכללו, בין היתר, את מספר האישורים שניתנו לחיפוש ללא צו, העבירות שבשלהן ניתנו האישורים, מספר החיפושים שבהם נמצא תיעוד או מצלמה, ומספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות חיפושים אלו.

החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת, ויסייע לממשלה להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת הדין, להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. עוד קובע החוק כי גורמי הרשות המבצעת יראו חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים, ואולם הממשלה רשאית להחליט כי היא או גורמים אחרים ברשות המבצעת אינם חייבים לראותה כך, למעט לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי. בנוסף, החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית משפט, וכי הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת נתונה בידי הממשלה; העמדה תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת. עוד קובע החוק כי במקרים שבהם היועץ סבור שלא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת, או שהשר הנוגע בדבר סבור כי העמדה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, רשאית הממשלה לקבוע כי העמדה תוצג באמצעות עורך דין אחר. במצב כזה, ככלל, היועץ לא יוכל להתייצב אלא אם קיבל אישור. הוראות אלה אינן חלות על הליכים בתחום המשפט הפלילי, על סמכויות שהוקנו ליועץ בחיקוק ועל ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית. עוד קובע החוק כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ובעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי לא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין. החוק קובע כי היועץ נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ונתון לפיקוחו של שר המשפטים, וכן מסדיר את חובות הדיווח שלו לשר ואת החריגים לחובות אלה. תחילתו של החוק ביום 1 בינואר 2027. נקבע כי בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959.

תיקון מספר 154 לחוק העונשין מוסיף לחוק סימן חדש של פגיעה בריבונות המדינה באמצעות הכנסה או הוצאה של דבר בגבולות, וקובע בו עבירה של פגיעה בריבונות המדינה בגבולות, האוסרת על הכנסת דבר לישראל או הוצאתו ממנה שלא כדין ושלא דרך תחנת גבול, שעונשה יעמוד על 9 שנות מאסר. בנוסף, החוק מתקן את חוק סדר הדין הפלילי (מעצרים), כך שיחולו על עבירה זו הוראות המעצר הייעודיות לעבירות ביטחון.