חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006

בהתאם לכך נקבעו בדין האמריקני הוראות ביטחוניות שונות הנוגעות לפיקוח של המדינה על פעילות או שליטה זרה בגופים העוסקים בפעילות הנוגעת לביטחון הלאומי ומיועדות להבטיח אינטרסים 'ביטחוניים­לאומיים הדומים לאלה שעליהם בא להגן החוק המוצע. כמודל לחוק המוצע שימש חוק התקשורת )בזק ושידורים(, התשמ"ב­1982, אשר במסגרתו עיגנה המדינה בחוק הוראות ומנגנוני מסגרת להגנה על אינטרסיםחיוניים של המדינה ושמכוחו הוצא צו הבזק הפרטני, צו הבזק )קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ(, התשנ"ז­1997, הקובע כללים לצורך יישומן שלהגנותאלה. בחוק הבזק )תיקון מס' 12(, התשנ"ו­1996 )סייח התשנ"ו, עמ' 258( )להלן ­ תיקון מס' 12(, הוסמך שר התקשורת, באישור הממשלה, לקבוע תנאים והגבלות על בעל רישיון בזק, אשר הממשלה קבעה כי הוא מספק שירות חיוני, והגבלות שנועדו להבטיח כי השליטה בבעל הרישיון וניהולו ייעשו בישראלבידי אזרח ותושב ישראל, ובידי נושאי משרה בעלי סיווג ביטחוני מתאים, וכןלהבטיח שנכסים מסוימים שלבעלהרישיוןהנחוציםלצורך מתן השירות החיוני, לא יועברו בלא אישור שר התקשורת. עוד נקבע בתיקון מס' 12, כי שר התקשורת מוסמך להבטיח בצו אתהמשך אספקתו של שירות חיוני אשר יש חששסביר שאספקתותופסק,וכן להסמיךאדם אחר שיופקדעל מתןהשירותהחיוני ועל­ניהולמיתקני הבזק שלבעל הרישיון שהפסיק לתתם, ובעל הרישיון יפוצה …