חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10), התשס"ה-2005
עובדיהציבורבכך שיעניקו משקל יתר לסיכון להיתבע בידי גורם מסוים, במקום לקבל החלטות בהתאם לענין החברתי;ריבוי תביעות כנגד עובדיהציבור עלוללגרום לשיבוש פעילותם;נימוקאחרנובע מהספקאםישמקום להתערבות בית המשפט בדרך של. ביקורת נזיקית בשיקול הדעת של המדינה או הרשות הציבורית: בהקשרזה נטען גםכי לא הוכח קשר ביןהטלת אחריות רחבה על עובדי הציבור לבין התנהגותם בזהירות ראויה. בהצעת החוק מוצע להרחיב את חסינותם של עובדי הציבור מנימוקים אלה: מוצדק להכיר במעמד המיוחד של עובדי ציבור מאחר שהם חשופים לסיכוני אחריותעקבאפשרותההיזקהנרחבתשל הרשות,עובדי הציבור חשופים ללחצים בדרך של הגשת תביעות אישיותבלתי מוצדקותאואיוםבהגשת תביעותכאלה, דבר העלול להשפיעעל תפקודם ולשבש את פעילותה של הרשות הציבורית; מבחינת כושר הפיצוי, המדינה או הרשות הציבורית היא בעלת המשאבים הכספיים ובעלת היכולת לפזר את הנזק, והתביעה האישית נגד עובד הציבור אינה מוסיפה דבר לנפגע; נטל האחריות בנזיקין מוטל, למעשה, על המעסיק, לא רק במגזר הציבורי אלא גם במגזר הפרטי, ולפיכךההסדר המוצע הוא יותר בבחינת הכרה רשמית במציאות משפטית קיימת. עם זאת לא ניתן להסתפק רק בהקניית חסינות לעובדי הציבור ויש להשלים את ההסדר משני היבטים; הראשון, דאגהלכךשהנפגעמפעולתעוברהציבוריזכה לפיצוי, והשני, מניעת אדישות של עובד הציבור לדרך פעולתו, לאחר שהוסר החשש מפני תביעה אישית …