חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 49), התשס"ד-2004

לפני קצין שיפוט בכיר תלונה שהגיעה לפרקליט צבאי שלאלפי בקשת הנאשם כאמור בסעיף 151)א(. סעיף 2 סעיף. 153)2( לחוק בנוסחו היום. קובע לאמור: "סמכויות ענישה של קצין שיפוט בכיר )ב( קצין שיפוט בכיר לא יטילעל נאשם בדרגת סגן­אלוף ומעלה עונש ריתוק למחנה או לאניה ולא עונש מחבוש". הסעיף האמור מבחין בין חיילים בדרגות שונות לענין הטלת עונש ריתוק למחנה או לאניה ועונש מחבוש;מאחר שהבחנהזו אינהמוצדקתבראי הנורמות החוקתיות הנוהגותכיום, בעיקר לאור חוק­יסוד; כבוד האדם וחירותו, מוצע לבטלה, כך שעונש כאמור יכול שיוטל על חיילים שהורשעו בדין משמעתי, בכל הדרגות. סעיף 3 סעיף 156 לחוק מבחין בין חיילים בשירות חובהלבין חיילים בשירות קבע ומילואים לענין משך תקופת התנאי שאותה יכול קצין שיפוט לקבועלגביהם,ואשרבמהלכה יהיה תלוי ועומד כנגדם עונש מחבוש מותנה שהוטל ברין משמעתי. לגבי חיילים בשירות חובה ­ תקופת התנאי המרביתהיא שנה אחת מיום הפסק,ואילו לגבי חיילים בשירות מילואים ­ עומדתתקופת התנאי המרבית על שנתיים מיום הפסק; הבחנהזו ביןתקופותהתנאי גררה בלבול ותקלות לא מעטות אשר הצריכו בכל פעם את מעורבות המערבתהמשפטיתבתיקוןהפסקים.